חוות גלעד
  www.shiru.022.co.il
ישיבת שירו למלך
יום ש', יא’ בחשון תשע”ט
    דף הבית  |  הרשמה לרשימת תפוצה  |  יצירת קשר  
הישיבה משלבת את שני הפירושים לפסוק זה. את פירושו של רש"י יחד עם פירושו של האונקלוס. וכך אנו מגדלים בן תורה אמיתי, שקןע בתלמודו, אשר קבל על עצמו עול תורה, אך תורה כזו המביאה לידי מעשה. מעשה של מסירות למען ה', עמו ונחלתו.
11:22 (22/12/13) הרב מאיר גולדמינץ

בס"ד יִשָּׂשכָר, חֲמֹר גָּרֶם יִשָּׂשכָר, חֲמֹר גָּרֶם--רֹבֵץ, בֵּין הַמִּשְׁפְּתָיִם. וַיַּרְא מְנֻחָה כִּי טוֹב, וְאֶת-הָאָרֶץ כִּי נָעֵמָה; וַיֵּט שִׁכְמוֹ לִסְבֹּל, וַיְהִי לְמַס-עֹבֵד. (בראשית פרק מט פסוקים יד-טו) כמה פירושים נאמרו בברכת יעקב ליששכר בנו. נתמקד כעת בשניים מהם: רש"י מפרש את הפסוק ביחס ללימוד תורה. יִשָּׂשׂכָר חֲמֹר גָּרֶם- חמור בעל עצמות, סובל עול תורה כחמור חזק שמטעינין אותו משאוי כבד. רֹבֵץ בֵּין הַמִּשְׁפְּתָיִם– מתוך שעוסק בתורה, אין לו לינה בבית. הוא מתמיד בבית המדרש. וַיַּרְא מְנֻחָה כִּי טוֹב וְאֶת-הָאָרֶץ כִּי נָעֵמָה – למרות שהוא ראה את חלקו בארץ ישראל, שארצו טובה ומוציאה פירות משובחים, בכ"ז- וַיֵּט שִׁכְמוֹ לִסְבֹּל - עול תורה. וַיְהִי לְמַס-עֹבֵד - יששכר נתן "מס" לעם ישראל מתוך תלמודו. הוא קבל על עצמו לפסוק הלכות, והעמיד לעם ישראל מאתיים ראשי סנהדראות. ואכן, פירושו של רש"י מתאים לתפקידו של שבט יששכר בעם ישראל – להרביץ תורה בישראל. יששכר כרת ברית עם אחיו זבולון, ועל פיו זבולון יעסוק בפרנסה, ויששכר ילמד תורה. "הסכם יששכר וזבולון. אך בניגוד לרש"י, התרגום מסביר את הפסוקים ביחס לירושת הארץ. מסביר האונקלוס: יִשָּׂשׂכָר חֲמֹר גָּרֶם רֹבֵץ בֵּין הַמִּשְׁפְּתָיִם – יששכר עשיר בנכסיו, וירושתו בין תחומי ארץ ישראל. וַיַּרְא מְנֻחָה כִּי טוֹב וְאֶת-הָאָרֶץ כִּי נָעֵמָה – ראה יששכר שחלקו בארץ טוב, וארצו עושה פירות טובים, אזי הוא הרחיב את גבולו לעבר ארצות גויים, היכה את יושביהן וַיֵּט שִׁכְמוֹ לִסְבֹּל, וַיְהִי לְמַס-עֹבֵד – והנשארים בהם, נשתעבדו להיות עבדים לישראל ומשלמי מיסים. יששכר אינו כובש עמים רק למען עצמו. הוא הרי יש לו את פרנסתו משבט זבולון, ואף עיקר עיסוקו הוא בתורה. אלא יששכר כובש את הארץ למען עם ישראל כולו. כי מכח תורתו הוא מתעורר להרחיב את גבול ישראל, ולהשיב את השכינה לחבלי ארץ נוספים. דומה שחיבורם של שני הפירושים הוא עניינה של ישיבתנו-ישיבת שירו למלך. כבסיס שעליו עומד הכל, אנו מקבלים על עצמנו עול תורה. עול של שקיעות בתורה, של התמדה, של ברור הסוגיות ועמד רב. בית המדרש הוא מקור חיותנו, ומשם אנו שואבים את הכח גם לשאר הדברים. גם בצאתנו מתוך המבנה פיסי של הישיבה, לא יצאנו מתוך בית המדרש. אולי ספר הגמרא נסגר, אך אין אנו סוגרים את הגמרא שבלב. חוזרים אנו על תלמודנו בכל מקום שאנו נמצאים, ורואים בו את הלב הפועם של שאר עיסוקנו. יחד עם זאת, אין אנו מוותרים על ירושת הארץ, ואף רואים בה את הנקודה. המרכזית של דורנו. ירושת הארץ לא למען עצמנו, אלא כי כך ציוותה תורה. ירושת הארץ, למען פירותיה הטובים, אשר ינתנו לעם ישראל כולו. התורה והארץ, כתרי רעים דלא מתפרדים, היא השלמות אשר מופיעה בשבט יששכר, והיא עניינה של ישיבתנו. 潩

 
...
 
דרכה של הישיבה
חדשות
יסודות בחיוך ובחינוך !
מהוואי הישיבה והחווה